המקום

עמדתי שם והבטתי בעצב
המכשיר צפצף ללא הרף ביפ, ביפ, ביפ במקצב קבוע,
המקום היה נקי ומצוחצח ללא רבב
מנורות הניאון הציפו את החלל בצבע בהיר וחיוור
האור הלבן נשבר בנירוסטה המבריקה של המכונות שהיו פזורות בחלל.
אורות אדומים וירוקים הבהבו מהמכונות
הופכים את המצב למלחיץ עוד יותר בנוסף לצפצופים הקולניים.

הסתכלתי עליהם ברחמים,
ממוצע הגילאים במקום לא עולה על 18
כל כך צעירים וכבר נשלחו אל מול האש, הסכינים והלחץ הבלתי פוסק.
מידי פעם נשמעות אנחות וצעקות מהחלק הפנימי של החדר,
ולאחר מכן רצה בחורה צעירה במדים לעזור.
נראה שהם אינם מתרגשים מצפצוף המכונות יותר,
זה כנראה כבר הפך להיות משהו שבשגרה
לי עדיין היה קשה להתרגל לרעש,
משהו בצפצוף המונוטוני הזה
גורם לך להתפלל שלא יפסיק דווקא שאתה שם.

כולם לבושים בבגדים זהים,
ורק מבט נוקב על תווי הפנים מאפשר למצוא שוני בין אחד לשני
כל כך צעירים,
עדיין לא הספיקו דבר בחייהם וכבר נמצאים במקום הזה.

לפתע מכונה נוספת התחילה גם היא לצפצף והצטרפה למחול הצפצופים הקיים.
הרעש נעשה בלתי נסבל.
המכונה הראשונה הגבירה לפתע את הקצב
כאילו מנסה להראות למכונה החדשה מי הייתה פה קודם.
וכדי לא להישאר חייבת, עוצמת הצפצוף של החדשה התחזק.
אורות אדומים הבהבו מכל כיוון,

אנשי הצוות במקום התרוצצו הנה והנה כדי לנסות להשתלט על העניינים.
שוב נשמעו צעקות מהאזור הפנימי, אך לא ניתן היה לראות מי צועק או להבין מה.
איש צוות צעיר רץ אל המכונה וניסה לכבות את הצפצוף בלחיצה על הכפתור הירוק,
אך המכונה כאילו עם חיים משלה,
המשיכה לצפצף ולהבהב באורות האדומים המלחיצים.
אנשי הצוות נראו חסרי אונים ומותשים.
עמדתי שם ובהיתי,
האם ההורים שלהם יודעים שהם כאן?
מעניין אם היו צריכים לחתום להם על הסכמה
או שאולי זה בכלל התנדבותי,
ראיתי את הסבל בפניהם,
כאילו רק מחכים שהמשמרת תיגמר
שיפשטו את המדים וילכו לישון או לבלות עם בני גילם.

לפתע נפתחה דלת צדדית
ודמות חדשה הופיעה,
הוא היה מבוגר מכולם,
אולי בן 24 או 25
לבש מדים נקיים ומגוהצים
ותג עטור בשלושה כוכבים
התנוסס על דש חולצתו.

מיד החל לתת הוראות,
לחץ על מכשירים ועבר בין אנשי הצוות,
תוך מס' דקות השתררה דממה במקום,
המכונות חדלו ממחול השדים הצעקני והאורות חדלו מלהבהב
כל איש צוות עמד במקומו והצעקות והאנחות שקטו.

ואז פנה אליי,
מה תרצה להזמין שאל?
"בשבילי, דאבל מק רויאל על גחלים עם צ'יפס וקולה" עניתי
"תרצה להגדיל בשקל תשעים?" שאל

.